ספיר אברהמי

Sega, החברה האהובה והידועה החליטה להקים אירוע קצר אך לא קטן. מדובר על יום הולדת ה־60 של החברה. אז לכבוד יום הולדתה ה־60 של החברה, הוחלט לשחרר לא מעט משחקים נוסטלגיים וחדשים בחינם לחנות Steam. לדוגמה, המשחק סוניק הקיפוד 2 יצא ל־Steam השבוע בחינם לגמרי. המשחק סוניק הקיפוד 2 יהיה זמין עד ה־19 באוקטובר, 2020, אז כדאי לכם למהר . בנוסף, האירוע הזה יכיל שלל פאנלים של ידוענים/אנשי צוות בכירים בקהילה, הגרלות, פרסים ואפילו תחרויות נושאות פרסים! האירוע יחל באוקטובר 21, וימשך כחודשיים, שבו כל שבוע ייחשף משחק חדש. תוכלו למצוא עוד מידע על האירוע המטורף הזה באתר הרשמי שלהם כאן.

מיינקון 2020 הביא לשחקנים של מיינקראפט את העדכון הכי גדול שהיה במיינקראפט (כותרת משנה) במהלך מיינקון 2020, שהתרחש בתאריך ה-3 באוקטובר. הוצג אחד העדכונים הכי גדולים שאי פעם היו למיינקראפט. המפתחים של מיינקראפט הופיעו בלייב והתחילו אותו במשפט "זהו העדכון שכולכם חיכיתם לו, והעדכון הכי גדול שיצא למיינקראפט", והם בהחלט צודקים צוות הפיתוח הציג לנו את עדכון הצוקים והמערות, עדכון לו שחקנים חיכו המוו זמן. ונראה שההמתנה הייתה לגמרי מוצדקת. החלק הראשון של העדכון הוא הצוקים, השינויים שנערכו בצוקים כוללים: הרחבת שטחי הביומה (אזור), הגדלת מספרי ההרים באזור, עמקים עם נראות אמיתית יותר, הוספת עיזים לאזור וכו'. בנוסף לכל זה הוסיפו בלוק חדש שעשוי משלג, שברגע שהשחקן ידרוך עליו יפול מיד לבור באדמה או מערה. השינויים הגדולים שנעשו במערות הן הרחבת שטחי המערות לגדלים נרחבים יותר, והוספת מקורות מים גדולים לשטחי המערה. בנוסף קיבלנו שלוש ביומות חדשות באזורי המערות, ה-Lush Caves ,Dripstone Caves, וה-Dungeons(צינוק). אזור הצינוק יכלול יצור חדש בשם Warden שיגור בצינוק ולא יראה שום דבר אלא רק ישמע, ולכן התנועה שלו תתבצע רק על ידי יכולת השמיעה שלו. הביומה השנייה היא ה-Lush Caves, הביומה הזו היא מערה בעלת צמחים מרובים, ויצורים חדשים בשם Axolotls, היצורים האלו יחיו במקורות מים באזור הביומה ויעזרו לשחקן לתקוף אויבים ימיים באזורים שונים בעולם. הביומה האחרונה היא ביומת ה- Dripstone Caves, הביומה היא בעצם מערת נטיפים גדולה, שכאשר תלכו שם תוכלו לראות נטיפים גדולים על הרצפה והתקרה. בנוסף לכל הביומות השונות במהלך השהות שלכם במערות תוכלו לראות כוך סגלגל באדמה שבו יהיו מספר גבישים, מהגבישים האלו תוכלו ליצור טלסקופ. שייתן לכם זווית יותר נוחה של מקומות מסוימים בעולם. עם כל השינויים הללו יגיע חומר אחרון שנקרא Copper (נחושת) החומר הזה יהיה ניתן לחציבה, ואם תשימו בלוקים שלו ככל שיעבור הזמן החומר יחליד ויהפוך לצבע כחול טורקיז יפה. העדכון ישוחרר במהלך 2021 ויתווספו אליו עוד דברים מעבר למה שצוין כאן, את כלל השינויים ניתן למצוא בסרטון המצורף מעלה. אז מה אתם חושבים על העדכון? תוספות רצויות? תספרו לנו בתגובות למטה!

כך נחשף על ידי VGC בכתבה שפורסמה לאחרונה, וחושפת את הסיפור והמסמכים ממשרד הפטנטים והסימנים המסחריים בארה"ב. Gods and Monsters או בשמו החדש - Immortals Fenyx Rising שנחשף באריזתו המחודשת באירוע Ubisoft Forward. הוא קורבן לקרב משפטי בין ענקית הגיימינג לחברת משקאות האנרגיה Monster. לאחר שהכחישה כל טענה לכך ששם המשחק שונה מסיבות משפטיות, כשבראיון ל-VGC ג'וליאן גלודק, דיירקטור המשחק. אמר: "שינוי השם הוא תוצאה מהחזון שלנו כלפי המשחק, כשמתחילים לפתח משחק זו תמיד הרפתקה והתהליך מאוד דינמי. אז מתחילים עם חזון שמתעצב בהתאם לתהליך הפיתוח. לאחר השינויים הגדולים, הרגשנו שאנחנו צריכים שם שיותר משקף את הגרסה העדכנית של המשחק. לכן שינינו את השם ל-Immortals Fenyx Rising, שם שמשקף את האופי העל-זמני של המיתולוגיה היוונית". מסתמן כי באפריל השנה, חודשיים לפני שיוביסופט הודיעה שתשנה את שם המשחק. Monster הגישה התנגדות לשם המסחרי "Gods And Monsters", מתוך חשש שהמשחק יגרום לנזקים בעסקיה של חברת משקאות האנרגיה. זאת מכיוון ש-Monster מעורבת מאוד בתעשיית הגיימינג, דרך היותה ספונסרית של קבוצות וטורנירי Esports ואתר גיימינג משלה. יוביסופט ניסתה להדוף את הטענה ואף הגישה טענת נגד חודש לאחר מכן. אך ביוני כבר השלימה עם העובדה שלא כך ייקרא המשחק, כשהתייחסה אליו כ-"המשחק שהיה ידוע בעבר כ-"Gods and Monsters". עו"ד ריצ'רד הוג, שמנהל ערוץ יוטיוב שעוסק בעולם המשפטי בתעשיית הגיימינג, טען כי יוביסופט ככל הנראה הייתה מנצחת את טענת הנגד של Monster לשם. אך הקרב הזה יכל להיות ארוך מאוד ויקר מאוד, מה שהוביל למצב שהעלות לא עולה על התועלת. ומסקנה זו הובילה לכך שיוביסופט בחרה לסגת מהתיק. Immortals Fenyx Rising ישוחרר ב-3 לדצמבר לכל קונסולות הדור הנוכחי והבא, לסטדיה לסוויץ' ולמחשב.

אפל הסירה את פורטנייט מה-App Store, אפיק גיימס פתחה במלחמה. בעידן שבו רוב אוכלוסיית העולם מנסה להביא הביתה לחם וחמאה, אפיק ואפל נלחמות על פירורי העוגה. בפינה הימינית של הזירה: במשקל של כ-2 טריליון דולר. אפל, ספק המותג הכי אייקוני ויוקרתי בעולם הסלולר, המחשבים הניידים וכל מה שביניהם. בפינה השמאלית של הזירה: אפיק: החברה שאחראית על המותג הכי גדול, רווחי ומפורסם היום בעולם הגיימינג, במשקל של כ-17 מילארד דולר, המנצחת היא הראשונה שתכניעה את יריבתה ותגרום לה לסגת מסכום לא מבוטל של כסף. מי תנצח? (ערוץ היוטיוב של Fortnite) פורטנייט הוא ללא ספק, אחד המשחקים הרווחיים בעולם כרגע. המשחק שרשם ב-2018 הכנסות של כ-2.4 מילארד דולר וב-2019 כ-1.8 מילארד דולר. הוא מכונת כספים משומנת שהפכה את חברת "אפיק גיימס" למעצמה. מודל המיקרו-רכישות במשחק לצד שיטת ה-"באטל-פאס" הפכו למודל הפופולרי כיום בתעשייה, ולשיחת היום של כל מי שידיו בתעשיית הגיימינג, משחקני המובייל ועד אחרון המשקיעים. הבעיה במודל? מתווכים דוגמת אפל, גוגל, סוני ומיקרוסופט, כולן לוקחות אחוזים מההכנסות, ולמה? רק כי הן עומדות בין הצרכן למוצר. אפל לדוגמא, לוקחת 30% מכל עסקה שמתבצעת בקשר לפורטנייט. באפיק החליטו: "לא עוד" והשיקו שירות חדש שמאפשר ללקוחות לקנות V-Bucks (המטבע הוירטואלי של פורטנייט) ישירות מאפיק. השירות, שפוסח על התיווך של אפל, גם ידידותי ללקוח. משום שבמקום שהלקוח ישלם 10$ וכ-3$ מהם יועברו לאפל, דרך אפיק הוא ישלם רק כ-8$. הבעיה? השירות הידידותי למשתמש, פחות מטיב עם אפל ותנאי השירות של חנות האפליקציות. מה שהוביל את אפל להסרת פורטנייט – התופעה הגדולה ביותר היום בעולם הגיימינג, מחנות האפליקציות שלה. אפיק כבר פתחה בעבר במלחמת האחוזים בחזית המחשב האישי נגד Steam, והשיקה חנות דיגיטלית משלה שגובה ממפתחות המשחקים 12% במקום ה-30% ש-Steam גבו דאז. מאז, ככל הנראה בגלל התחרות עם ה-Epic Store. מודל התיווך של Steam השתנה, אך לא בהרבה. לקרב עם אפל, ענקית הגיימינג למודת הניסיון הגיעה מוכנה מראש. מיד לאחר ההסרה הצפויה של פורטנייט מחנות האפליקציות של אפל (ושל גוגל). אפיק שחררה מהלומה אחר מהלומה לכיוון אפל, בשורת צעדים שככל הנראה תוכננו מראש בקפידה. דבר ראשון, הוגשה תביעת אי-אמינות בת 65 עמודים שמנסה להגדיר את אפל כחברת מונופול ש-"לא מאפשרת תחרות הוגנת". בה גם נאמר שאפיק לא מצפה לפיצוי כספי על הנזק שנגרם לה, אלא על פתיחת חנות האפליקציות לתחרות חופשית. מה שבטח לא עוזר לאפל שנתונה תחת לחץ של הקונגרס האמריקאי מאותן הסיבות. (קרדיט: The Verge) ומכיוון שבית המשפט הרשמי לא מספיק, כמובן שאפיק גם הציגה את הצד שלה בפני בית המשפט הציבורי- הקהל שלה, עם סרטון אנימציה קצר שלועג לפרסומת הסופרבול המפורסמת של אפל – "1984". שבמקור הכריזה על ליין מחשבי ה-Macintosh והעבירה ביקורת על ענקיות מחשוב מהתקופה דוגמת IBM. הגרסה של פורטנייט, הציגה דמות עם ראש תפוח מתייפחת בעליונות הפלטפורמה שלה ובכוח הבלעדי שלה. עד שדמות אישה (שהיא אחת הסקינים הראשונים במשחק) זורקת פטיש על המסך בו מוקרנת ההודעה. מה שמוביל להודעה הבאה מאפיק: "אפיק גיימס חיללה את המונופול של ה-App Store, כתגובת נגד, אפל חסמה את פורטנייט ב-App Store. הצטרפו למלחמה כדי למנוע מ-2020 להפוך ל-1984. #FreeFortnite". אגב, גם מה-Play Store של גוגל הוסר המשחק, אך ההבדל הוא שבמכשירי האנדרואיד, השוק הוא חופשי וניתן להוריד את פורטנייט גם דרך האתר הרשמי של המשחק. התגובה בגוגל הייתה שקטה יותר: "אנחנו לא פוסלים את האפשרות לחידוש השיחות עם אפיק על החזרת פורטנייט ל-Play Store" אמר דן ג'ייקובסון, דובר גוגל. אך מעבר לכך, לא ננקטו צעדים נוספים. את זה, אי אפשר לומר על אפל. כרגע, פורטנייט לא קיים בחנות האפליקציות של אפל. מי שהוריד את המשחק, עדיין יכול לשחק בו, אך לא ישוחררו לפלטפורמה עדכונים מעבר לעדכון 13.40, האחרון שיצא לפלטפורמה. גם באפל, טענו שישמחו לשבת עם אפיק כדי לדבר ולגשר על הפערים, אך הודיעו כי לא יחזרו בהם משיטת התיווך בחנות. את המכה הרצינית, אפל הנחיתה רק מוקדם יותר השבוע (יום שלישי) כשהודיעה שאם בתוך 14 יום, אפיק לא תבטל את האופציה לרכוש V-Bucks מחוץ ל-App Store. כל גישה של אפיק לכלי פיתוח ל-MAC ו-IOS תופסק. מה זה אומר? שלא תהיה אופציה לפתח משחקים על מנוע Unreal המאוד פופולרי לכל מכשיר בחזקת אפל. וזה עלול לגרום לביטול אף משמעותי יותר, שכן ל-Unreal Engine יש חלק גם מחוץ לעולם הגיימינג, והוא משמש גם לפרויקטים כגון סדרת הטלוויזיה של דיסני – The Mandalorian. תוכנת אבי-הטיפוס של מרצדס ולגרפיקות בזמן אמת ב-Sky Sports. הצעד הזה בעצם יבטל באופן כמעט מוחלט את הישימות של אחד המנועים הנפוצים בעולם במכשירי אפל. וזו מכה מאוד קשה, לה אף אחד באפק לא ציפה. כשאפילו טים סוויני, מנכ"ל אפיק הודה ש-"ההשלכות לצעד כזה עלולות להיות הרסניות". בקיצור, המהלך הזה תפס את אפיק עם המכנסיים למטה. (טים סוויני, קרדיט: מייק קופולה, גטי אימג'ס) אפיק בהחלט הייתה מוכנה להסרה מחנות האפליקציות, מסמך התביעה המעמיק וסרטון הפארודיה המתוזמן היטב יעידו. אבל נראה שאף אחד ממושכי החוטים לא היה מוכן למתקפה ישירה ועוצמתית של אפל על מנוע המשחקים שמהווה את בסיס החברה. לאפיק לא הייתה בעיה להקריב את פורטנייט במכשירי אפל, אבל להעלות באש את המנוע שלה ואת כל המשתמשים בו, הן מצד המפתחות והן מצד השחקנים והמשתמשים. זו מכה תדמיתית וכלכלית עם פוטנציאל לנזק הרבה יותר גדול. בצעד כמעט נואש, Epic הגישה עתירת חירום לבית המשפט לדחות את הגזרה המסוכנת מצד אפל, ובמידה והעתירה לא תעבור, ענקית הגיימינג תצטרך לחשב מסלול מחדש, ולהבין את תפקידה כדויד מול גוליאת (או בארסה מול באיירן, אם תרצו) בקרב הזה. כל הביצים של אפיק, בסל של מערכת המשפט בארה"ב כרגע. ואפיק יצאה למלחמה בתקווה שמערכת המשפט תהיה בצד שלה. מה שלא ברור הוא למה אפיק בחרה לפתוח במלחמה הזאת עכשיו, או בכלל. שכן 17 מילארד דולר יכולים לגייס צוות משפטי ששווה כמו קבוצה ב-NBA. אבל לא בטוח בכלל שלנצח ענקית כמו אפל שמעבר להיותה שווה פי כמה, גם נמצאת בעמדת כוח משמעותית מול אפיק. הערכת השווי של אפיק שעומדת על 17.3 מילארד דולר, מושפעת באופן משמעותי ע"י החשיבות והפוטנציאל של מנוע ה-Unreal, ופגיעה בו היא סכנה ממשית לשווי המניה של אפיק. ולרווחת כל המפתחים המשתמשים במנוע הפופולרי, מה שיוביל לנזק תדמיתי אף גדול יותר לאפיק ואף לביטול שיתפוי פעולה רבים בין אפיק מפתחות אחרות. (הדגמת היכולות של מנוע ה-Unreal על הדור הבא, ערוץ היוטיוב של UNREAL) כך או כך, נראה שאנחנו בתחילתה של מלחמה עקובה מדם בגזרה המשפטית שעשויה להיארך חודשים רבים, אם לא שנים. ובסיטואציה הנוכחית, נראה שגם אם אפיק תנצח את המלחמה, היא עלולה להפסיד מאות מיליוני דולרים. וגרוע מכך, לספוג פגיעה בשמה ובשם המנוע המאוד פופולרי שלה. מי תנצח בסוף? קשה מאוד להגיד, אך הדדליין שאפל הציבה עד לחסימת המנוע ב-2 לספטמבר הוא המשמעותי ביותר כרגע, וההתפתחויות בימים הקרובים הן אלו שיכריעו על המשך המלחמה בין שני הצדדים. בינתיים? כל מה שנותר הוא להמשיך לעקוב, ולחכות לסוכנויות ההימורים. שממזמן היו צריכות לפתוח את ההימורים על מה שבהחלט יכול להפוך לקרב העשור.

אין גיימר שלא מכיר את Ubisoft, החברה שנמצאת בשוק משנת 1986 ואחראית על כמה מהכותרים המפורסמים בהיסטוריית הגיימינג. Assassin’s Creed, Watch Dogs ו-Far Cry הם רק חלק מהשמות עליהם אחראית החברה והפכו למותגי ענק בשנים האחרונות. במהלך החודש האחרון, החברה עוברת את אחד המשברים הגדולים בהיסטוריה שלה. ואת אחת השערוריות הגדולות שידעה תעשיית הגיימינג אי פעם. איך זה ישפיע על ענקית הגיימינג? Ubisoft מנוהלת לאורך כל שנות הפעילות שלה על ידי חמישה אחים מבית משפחת גילמונט, שהיום מחזיקים ב-21% ממניות החברה ובחמישה מושבים בדירקטוריון, והאח האמצעי, איב גילמוט, משמש כמנכ"ל החברה. ולאחר שנים של ניהול החברה ביד רמה, חשיפות חדשות ערערו את הסדר בקרב המנהלים הבכירים של החברה. האשמות רבות צפו במהלך החודש האחרון לגבי התנהלות מינית בלתי הולמת שמושתתת עמוק בשורשי העבודה היום-יומית בחברה. בחודש האחרון, מספר לא מבוטל של אנשים הצהירו על תרבות של הטרדות מיניות ויחס מיני משפיל, זאת כחלק מתנועת #MeToo רחבה יותר שהחלה לחשוף מקרים נוספים בתעשיית הגיימינג. מעבר להיותה של Ubisoft אחד השמות הפופולריים ביותר בקרב מתלוננים ומתלוננות, נאמר שגם התלונות שהתקבלו ישירות בחברה, זכו ברוב המקרים להתעלמות במקרה הרע, ועונשים מינימליים במקרה הטוב. התלונות שהגיעו לראשי משאבי האנוש בענקית הגיימינג הפריזאית, כללו טווח רחב של התנהגות מינית בלתי הולמת שנעה מאווירה מטרידה בסביבת העבודה בעיקר כלפי נשים, ותיארו את משרדי ההנהלה בפריז כ-"Frat House". הערות גזעניות ומיזוגניות היו כחלק משגרת היום במשרדים, ומנהלים בכירים לקחו חלק פעיל בשיח הפוגעני הזה. ואם זה לא מספיק, גם נגיעות בעלות אופי מיני ללא הסכמה ושיח מיני בסביבת העבודה, היו דבר שנשים במשרדי החברה סבלו ממנו באופן בלתי פוסק. כשהחברה כן לקחה את צד הקורבן, היא הדיחה את מנהל המתלוננת, וזיכו אותה בגיפט קארד. (איב גילמוט) המנכ"ל אותו הזכרנו קודם, איב גילמוט, הבטיח לעובדי החברה שיהיו שינויים עמוקים ונרחבים, כדי להבטיח שיסתיימו המקרים האלו. אחד הצעדים הגדולים ביותר שנלקחו, חוץ מפיטורי ראש האולפן הקנדי ומנהל משאבי האנוש של כלל החברה. זה הפיטורים של מנהל הקריאייטיב הבכיר – סרג' האסקוט. מי הוא סרג' האסקוט? אחד החברים הקרובים של איב גילמוט. והאדם שעד פיטוריו, היה ככל הנראה האיש החזק ביותר בחברה, חוץ ממשפחת גילמונט. והפיטורים שלו הם ביג דיל לחברה. יוביסופט, בהיותה חברה שמנוהלת על ידי משפחה, קיבלה צביון משפחתי, מה שעודד הרבה עובדים להיות חלק מהמעגל הזה. כך שנוצר מצב שככל שאדם יותר קרוב ל-"צלחת", כך הוא יותר חסין. סידני פיטזפאטריק, שעבדה ביח"צ של החברה מ-2005 ועד 2009 אמרה "הם ילדי הזהב, לא משנה מה הם יעשו, בלתי אפשר לגעת בהם". סרג' האסקוט, מתואר בכתבה של ג'ייסון שרייר בבלומברג כאחת הדמויות הכי רעילות שניתן לשים בעמדת כוח. הוא תמיד דאג שנשים יהיו כפופות לו, והקיף את עצמו בגברים שהואשמו לא פעם בהתנהגות בלתי הולמת כלפי המין השני. האסקוט הועסק בחברה בשנת 1988, אותה שנה בה איב מונה למנכ"ל, והתחיל את תפקידו כבודק משחקים בעקבות מודעה שמצא בעיתון. עם התקדמותו בהיררכיה, עזר האסקוט להקים את מחלקת העריכה של החברה, שבעצם מפקחת על כל משחק שהחברה הוציאה. בהמשך, בתפקידו כראש מחלקת הקריאייטיב, הוא פיקח על פיתוח כל המשחקים הגדולים של החברה. והייתה לו היכולת הבלעדית לבטל או לאשר משחקים ולשנות משחקים כמה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. זאת במסגרת מפגשי פיתוח שקורים מספר פעמים לאורך הפרויקטים. במפגשים האלו, האסקוט מתואר כאדם מוחצן וחסר סבלנות. במהלך הצגות משחקים, היה נוהג לדפוק את ראשו בשולחן כדי להראות על כך שהוא משועמם או לא שמח מהמוצר, והיה נוהג לנהום כמו חיה במהלך הצגות או סתם בהליכה במסדרון. פעם אחת, כשאישה בכירה בחברה הציגה בפניו ובפני שאר הבכירים משחק במשרדי החברה והייתה צריכה לצאת לרגע להתפנות. האסקוט פתח סרטון יוטיוב שמתאר אקטים מיניים עם אישה בשם זהה לזה של הבכירה. היא הייתה האישה היחידה באותה פגישה. שלוש נשים שונות שעבדו ב-Ubisfot אמרו שהוזהרו לא לצאת לשתות עם האסקוט והצוות שלו, והוא נהג לארח ישיבות עסקים במועדוני חשפנות, נשים שלא היו מגיעות ל-"ישיבות" האלו ספגו פגיעות בקריירה שלהן כתוצאה מכך, ומי שכן נהגו להגיע לפגישות מועדוני החשפנות, קודמו במהרה. זה לא מפתיע אף אחד מעובדי החברה, ההתנהגות של האסקוט הייתה ידועה לעובדים בחברה כבר שנים, אומרים עשרה אנשים שעבדו ב-Ubisoft. והוא נהג כדרך קבע לומר אמרות בעלות אופי מיני ולהכריח את הכפופות לו לצרוך אלכוהול באופן בלתי סביר, באחת הפעמים, אף נתן לעובד עוגת מריחואנה בלי ידיעתו. כל דיווח על האסקוט למשאבי אנוש לא נענה, שכן הוא היה בלתי פגיע. כך שמי שסבלו מההתנהגות הזאת אולצו לחיות איתה, או למצוא עבודה אחרת. (תמונה: Ubisoft, Youtube, מקסים בלאנד) גם חניכיו של האסקוט, היו יחסית בלתי פגיעים והתנהגו באופן משפיל כלפי נשים בחברה. מקסים בלאנד לדוגמה, מנהל האולפן בטורונטו. נהג לגעת בנשים העובדות באולפן באופן לא הולם, טוענים שני עובדים שעבדו בחברה. ומוקדם יותר השנה נחשף בקוטואקו נחשף כי הוא הואשם בחניקת עובדת במהלך מסיבת חברה. טומי פראנסואה, וותיק בחברה ואחד מחבריו הקרובים של האסקוט הואשם בכך שהיה מפלרטט עם הכפופות לו, התבדח בבדיחות הומופוביות ונהג לעסות עובדות ללא הסכמה במהלך העבודה, אומרים עשרה אנשים שהיו עדים להתנהגות שלו. עובדת אחת הייתה קורבן מתמשך להטרדות של פרנסואה, הוא שלח לה הודעות בעלות אופן מיני ואף סרטונים פורנוגרפיים, והזמין אותה לצאת לא פחות מארבע פעמים, כשהוא הרבה מעליה בהיררכיה. היא דיווחה על כל המקרים האלו למחלקת משאבי האנוש, שהודיעו לה שעליה לעבור לעבוד בחברה במדינה אחרת, זה מה שהיא עשתה, רק כדי לשמוע שהיא לא תוכל להיות מפיקה, כי היא אישה. (תמונה: Variety, Youtube) האם ההתנהגות הרעילה של האסקוט תורגמה למשחקים? בטח שכן. סדרת Assassin’s Creed, שמובלת על ידי פרוטגוניסט זכר כבר שנים, היא ה-"קורבן" המפורסם ביותר של השקפת חייו המיזוגנית של האסקוט. ב-2014, אחד ממנהלי הקריאייטיב של Assassin’s Creed Unity אמר שלא יתנו לשחקנים לשחק דמות אישה, בגלל שמדובר ב: "המון עבודה נוספת, כמו להוסיף בגדי נשים לדמות ואנימציות נוספות". במשחק הבא בסדרה Assassin’s Creed Syndicate, כבר ניתן היה לשחק גם דמות אישה. אך דיווחים מספרים שבתסריט המקורי והראשוני, לג'ייקוב (הפרוטגוניסט) ואיבי (הפרוטגוניסטית) היו תפקידים שווים. אך בסוף, ג'ייקוב זכה לרוב זמן המסך. ב-Assassin’s Creed Origins, הרעיון הראשוני היה שבאייק ייפצע באופן משמעותי או ייהרג בתחילת המשחק, ואז להכניס את השחקן לנעלי איה, אשתו. כך מדווחים שניים שעבדו על המשחק. אך התפקיד של איה הלך וקטן לאורך הפיתוח, בעוד התפקיד של באייק גדל, ככל הנראה, בעקבות השפעת האסקוט. אפילו ב-Assassin’s Creed Odyssey, בו יש לשחקן בחירה אם להיכנס לנעליה של קסנדרה, או של אחיה אלכסיוס. הרעיון המקורי היה בכלל שקסנדרה תהיה הדמות היחידה בה ניתן לשחק. אך לפי ארבעה אנשים שעבדו על המשחק, הם קיבלו הוראה מלמעלה שזו לא אופציה. כל השינויים האלו, הם הדרך הכי טובה להציג את התרבות המיזוגנית המושתתת עמוק בחברה. והטענה של האסקוט ו/או צוות השיווק של Ubisoft היא שפרוטגוניסטית אישה לא תמכור. מה שבטח לא נכון, לנוכח ההצלחה של משחקים כמו Tomb Raider, Horizon: Zero Dawn ו-The Last Of Us: Part 2. האסקוט לא השפיע רק על מין הדמויות. אם שיחקתם ביותר ממשחק אחד של החברה, אתם בטח יודעים שהכל מרגיש מאוד מאוד דומה, עולם פתוח שלעתים מרגיש כמו רשימת קניות יותר מאשר משימות בעלות משמעות, ובכלל – מתודיקה מאוד ברורה שחוזרת על עצמה בכל משחק מחדש. זאת משום שהמפתחים אולצו לעשות פשרות שימנעו משינויים כפויים מבית האסקוט. שלא הסתיר את אי אהדתו כלפי סיפורים לינאריים וקטעים סינמטיים. הכותבים היו חייבים למצוא דרכים לשמר את עניינו של סרג' וזה לעתים קרובות היה קשור בדמות ראשית גברית מאצ'ואיסטית וחזקה. המתודיקה אותו הזכרנו מקודם, הקנתה למשחקיה של Ubisoft מוניטין של חברה שמוציאה משחקי עולם פתוח עצומים, אך מאוד רדודים. הרבה "תודות" להאסקוט, האיש שהתווה את הדרך של החברה בשנים האחרונות בכל הקשור לקריאייטיב. הנוסחה הזאת הפסיקה לעבוד ב-2019, כש-The Division 2 לא הצליח להגיע ליעד המכירות שלו למרות אהדת המבקרים. ו-Ghost Recon Breakpoint שפשוט כשל בכל דרך אפשרית. כך שבסוף שנת 2019, המניה של Ubisoft הפסידה כ-40% מערכה. מה שהוביל לשינוי של מחלקת העריכה, וגרמה לקידום של שבעה אנשים שהפכו לסגניו של האסקוט, ביניהם בלאנד ופרנסואה, מבין שבעה אנשים שקודמו לתפקיד הבכיר הזה, לא הייתה אישה אחת. חלק מהסיפורים האלו הגיעו לסיומם ב-12 ביולי כש-Ubisoft פיטרה את האסקוט, ראש מחלקת משאבי אנוש ויאניס מאלאט, ראש Ubisoft קנדה. ב-3 באוגוסט, Ubisoft פיטרה את טומי פרנסואה. חודש לכן, מקסים בלאנד "התפטר" מתפקידו לאחר הדיווים אותם הזכרנו קודם. העובדים ב-Ubisoft מסרבים להאמין שלאחר גל הפיטורים האחרון יקרו השינויים הכה נדרשים בתרבות העבודה הרעילה באולפני ומשרדי החברה, אך זה ללא ספק פתח לאופטימיות זהירה. גם בשינוי הכה נדרש במתודיקה המתיישנת במשחקיה של Ubisoft. וגם בשינוי החשוב יותר – שבתקווה, יאפשר לנשות ואנשי Ubisoft לעבוד בסביבה נקייה מעברייני מין והטרדות מיניות, ומלאה בפרוטגוניסטיות ושוויון בין המינים.

אפשר להירגע – קילג'וי לא שברה את ואלורנאט הסוכנת החדשה בסגל של ואלוראנט לא משנה את חוקי המשחק, וזה בסדר. אם יש דבר אחד שגיימרים לא אוהבים, זה שינויים. וזה בדיוק מה שראינו במהלכו של כמעט חודש גדוש בהדלפות ותחזיות בנוגע לזהותה של הסוכנת החדשה בוואלורנט, שסוף סוף הצטרפה לשדה הקרב בבוקר יום רביעי. דרכה של קילג'וי ללהיט החדש של Riot לא הייתה חלקה במיוחד. הסוכנת זכתה לבאז שלילי החל מההדלפה הראשונה בה נחשף כי כחלק מהארסנל שלה, תוכל למקם תותח אוטומטי היכן שרק תרצה. מה שגרם באופן מידי לחששות המעריצים, שפחדו ממצב שבו תותח עם Aimbot ייכנס למשחק שכמעט כולו על טהרת אמנות ההקלקה על ראשים. החששות הפכו לנחלת הרוב, כש-Hiko- הקפטן של קבוצת 100 Thieves וספק הסטרימר הכי גדול במשחק. פתח מבערים על מובילי הפיתוח, בעיקר בגלל ציוץ משלב הבטא המוקדם בו נאמר על ידי אחד המפתחים כי היכולות (Abilities) של הדמויות לא יהיו מסוגלות להרוג. אז אני כאן להרגיע: התותח של קילג'וי לא יהרוג אתכם, אבל יש דברים אחרים להיזהר מהם. נתחיל מהתותח, התותח (שמגיע בחינם בתחילת כל סיבוב וניתן למקמו מחדש במהלך הסיבוב) הוא אחד ה-Abilities הכי פחות מאיימים במשחק כרגע. הוא מוריד 4hp בכל כדור ויורה ברצפים של שלושה כדורים (12hp לרצף בסה"כ). מה זה אומר בגדול? נורא נורא קשה למות בגלל התותח, ומאוד קל להרוס אותו לפני שהוא מצליח לחולל נזק משמעותי. אז בשביל מה הוא טוב? בעיקר בשביל מודיעין על האויב ומידע בקשר לכניסתם של אויבים לאזור עליו התותח מגן. הוא בהחלט יכול לשמש גם למקרים של אש צולבת, והוא מאט את האויבים בפגיעה. אבל הוא כלי התקפי חלש מאוד, ואי אפשר לסמוך עליו כחבר לנשק. ה-Alarmbot של קילג'וי הוא כלי מאוד מעניין בארגז הכלים שלה (ניתן לקנות אחד בכל סיבוב תמורת 200 CREDS). הרובוט בעצם משמש כמוקש בלתי נראה, שברגע שהוא מתפוצץ על היריב הוא הופך אותו ליותר פגיע (2 פגיעות גוף עם Vandal מול מגן וחיים מלאים). גם זה, כלי מצוין בשביל מידע על פעילות האויבים ומקום הימצאם. והוא בהחלט יכול להכניס את האויבים למצב בעייתי ולתפוס אותם עם המכנסיים למטה. אך אפקט הפגיעות של היריב פג יחסית מהר, והכלי הזה יהיה מאוד קשה לשימוש מול שחקנים מנוסים שיצליחו לאתר ולהרוס אותו לפני הפיצוץ, או להתחבא בחלון הזמן המצומצם בו הם פגיעים. הדבר החזק ביותר שעומד לרשותה של קילג'וי לדעתי (חוץ מה-Ultimate) אלו רימוני ה-Nanoswarm. (ניתן לקנות 2 בכל סיבוב תמורת 200 Creds לכל אחד). ה-Nanoswarm הם בעצם המולוטובים של 2077. מדובר ברימון קטן שניתן להפעיל רק בלחיצה על כפתור ההפעלה (האויבים יכולים להרוס אותו במידה ומבחינים בו). המולוטובים החדשניים האלו נורא חזקים ויכולים לסגור ולקנות פינות עם אויבים נורא מהר. הם יענישו כל אויב שיעמוד בטווח הפעולה שלהם ואם תפסתם אויב בפינה או בחדר סגור ביחד עם הנאנוסווארם, אין לו צ'אנס. אם כל זה לא מספיק, טווח הפעולה עובר קירות, לכן אפשר לזרוק את הרימון ליד קירות דקים ולגרום נזק לאויב שעומד בצידו השני של הקיר. לאט לאט קהילת המשחק תלמד Lineups, והכלי הזה יהפוך לסיוט של כל קבוצת אויב. ה-Ultimate: ה-Ultimate Ability של קילג'וי נקרא Lockdown והוא דורש 7 Ult Points. ברגע הפעלתו, יש לכל הנוכחים בטווח הפעולה (הרחב) שלו 13 שניות לברוח או להרוס אותו (מופיע על המפה), אחרת יהפכו לברווזים במטווח, ולא יוכלו להשתמש ביכולות הדמות שלהם, בנשקים שלהם (כן, גם בסכין) ואפילו להטמין או לנטרל את ה-Spike. כל המאפיינים האלו הופכים אותו לאחד ה-Ultimate Abilities היותר מעניינים במשחק, והוא יכול בין רגע להפוך סיבוב לגמרי ולהוביל לשינויים דרסטיים בהלך המשחק. לדעתי, חזק טיפה מדיי, ואם זה היה תלוי בי לקילג'וי שמפעילה את ה-Ult לא צריך להיות מידע על כמה אנשים נתפסו בו, מה שטיפה יאזן אותו. אך בהחלט לא מדובר במשהו ששובר את המשחק, כי עם קצת קור רוח ומחשבה אפשרי לנצח אותו, גם אם הוא מאלץ שינוי מהיר באסטרטגיה. השורה התחתונה היא כזאת: קילג'וי לא תשבור את המשחק, יותר מזה, היא עוד זקוקה לכמה חיזוקים שאני מאמין שהיא תקבל. בסופו של דבר, התותח כלי התקפי חלש מאוד, ובאיסוף מודיעין המצלמה של Cypher חזקה בהרבה. ה-Alarmbot מעניין ומרענן, אך פחות טוב (ומעצבן לצד השני) מול ה-Trip mine של אותו Cypher שהזכרנו קודם. וה-Nanoswarm הוא מולוטוב חזק מאוד, אבל לא מעכב או מרוויח זמן כמו הגרסה של ברימסטון. ובטח שלא מסוכן כמו הרימונים של Raze. וה-Ultimate מצוין, אבל יהיה קשה מאוד לתפוס ברשתו שחקנים ברמה שהיא מעל טיפה לממוצע. אני לא רואה סיטואציה בה בטורנירים ובליגות קבוצות בוחרות את קילג'וי במקום Cypher שפופולרי מאוד בקרב הקבוצות התחרותית, או אפילו Sova. ובמצבה הנוכחי קשה לי לראות אותה מוצאת את מקומה ברמות האלו. אז כן, יוצאי CS:GO למיניהם החמיצו פנים לנוכח החדשות על קילג'וי, אבל היום כשכולנו חכמים יותר. השד לא כל-כך נורא. הצוות ב-Riot הצליח להביא דמות שמבדילה את המשחק מהמתחרים הטבעיים שלו, אך גם לא פוגעת באיזון העדין שצריך להשיג במשחקי FPS מבוססי קבוצה טקטיים. קילג'וי אולי לא דמות חזקה מאוד, אך היא בהחלט מעניינת. ויותר מזה, היא אומרת באופן מאוד ברור שואלורנט מסוגל ללכת בדרכו שלו בלי להפר את הסדר. וזה בדיוק מה שהוא הולך לעשות, סוכן אחד בכל פעם.

הכירו את קילג'וי – הסוכנת החדשה בוואלורנט Killjoy תצטרף לשדה הקרב ברביעי לאוגוסט, והציוד שהיא מביאה איתה מדאיג את השחקנים. קילג'וי נחשפה אתמול (רביעי) בטריילר רשמי חדש, ששוחרר לאחר גל של הדלפות. קילג'וי היא האקרית ממוצא גרמני, שטובה מאוד בלפתח ולהשתמש ברובוטים לשימושים שונים. עוד נחשף, כי היא וברימסטון חברים טובים, ואף היא זו שפיתחה בשבילו את הצמיד בו הוא משתמש בשביל ה-Ultimate Ability ופצצות העשן. קילג'וי מגיעה עם ארגז כלים שמצליח להרחיק מאוד את המשחק מהמתחרה GO:CS. מכיוון שהיא הדמות הראשונה שמציגה תותח אוטומטי, מה שמאוד נוגד את כללי המשחק של המתחרה. Alarm Bot רובוט בלתי נראה שברגע שהאויב נכנס לטווח הפעולה שלו, הרובוט מתחיל לרדוף אחרי האויב ובעת הפיצוץ, הופך את הקורבן לפגיע יותר. Turret תותח אוטומטי שיכול לירות בטווח של כ-180 מעלות. ניתן להרים את התותח ולמקמו מחדש בכל עת. והוא בעל 125 HP. Nanoswarm רימון - ברגע שממוקם הופך לבלתי נראה ומופעל בלחיצה, אז הוא פועל כמו מולטוב על טווח הפעולה שלו. Lockdown ה-Ultimate Ability של קילג'וי, מכשיר הדומה ל-Spike בצורתו ואופן הפעלתו. לאחר 13 שניות של זמן ההפעלה, הוא מונע מכל האויבים הנמצאים ברדיוס שלו משימוש בנשקם או ביכולות שלהם. האויבים יכולים להרוס את המכשיר, שיכול לספוג עד כ-150hp. מפתחי המשחק קראו ל-Debuff הנגזר מהיכולת הזו: החזק במשחק. אך זמן ההפעלה הארוך עד תחילתו אמור לכפר על כך. בינתיים השחקנים דואגים מאוד לנוכח החדשות על יכולותיה של קילג'וי, שכן היכולות שלה משנות לגמרי את המוסכמות שהכרנו עד היום. וכן, לא נעים לחשוב על השילוב שלה ושל Cypher מחזיקים ביחד כל אזור במפה, אבל כדאי לחכות ולראות איך קילג'וי תשתלב בעולם המשחק.

הטרגדיה היוונית היא יצירה ספרותית בעלת עלילה, אירועים וחוויות עזות. היא דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי: מה הם גבולות הסבל והייסורים שבהם יכול האדם לעמוד? מדוע העולם הוא כה בלתי צודק? הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים, כגון: גאווה, תשוקה ושנאה. עלילתה רצופה במשברים, עליות ונפילות של הגיבור כנגד הגורל (והאלים) והיא מסתיימת באסון צפוי מראש. כך אומרת ההגדרה בויקיפדה, עוד ניתן לגלות, כי המקורות של הטרגדיה היוונית מצויים ביוון של 534 לפנה"ס. מילניום ו-554 שנים לאחר מכן- עולם הגיימינג, כך מסתמן, טרם מוכן לפורמט. אספר למי שבמקרה חי מתחת לסלע- The Last Of Us Part II הוא ככל הנראה המשחק הכי שנוי במחלוקת שיצא בדור הנוכחי, אם לא אי פעם. מספיקה הצצה זריזה בעמוד ה-Metacritic של המשחק כדי להבחין בפער העצום בין הציון הממוצע שנתנו 117 מבקרים שונים ועומד על 94. לציון הממוצע שנתנו לא פחות מ-135,860 משתמשים ועומד על 56 (ברגע כתיבת מילים אלו). למה? בלי להתייחס לטענות ה-"המשחק הוא משחק עם אג'נדה פוליטית ולהטב"קית מובהקת", שלא מחזיקות מים ומסריחות מהומופוביה וקיצוניות שלא שוות התייחסות. הסיבה היא פשוטה: הסיפור פשוט קשה מדי לחלק נרחב מהקהל, שפשוט לא מוכן אליו. (לפני שנצלול, זה הזמן שלכם לברוח במידה ולא שיחקתם במשחק, כי מכאן – ספוילרים) לא, TLOU הוא לא המשחק העצוב הראשון שיצא אי פעם, הוא גם לא המשחק הראשון בו הפרוטגוניסט נרצח לנו מול העיניים בדם קר ומוחלף בשאר המשחק על ידי בן טיפוחו. אם נעמיק, זה גם לא המשחק הראשון המתרחש בעולם פוסט אפוקליפטי בו קיים קשר אב-בת לא ביולוגי, בו האב בעל העבר הלא מוסרי נהרג והשחקנים עוברים לשחק במקום בדמות הבת (TWD מישהו?). אני בן אדם, הרצח של ג'ואל תפס גם אותי לא מוכן, בשוק, עצב וכאס, וכן – גם אני, בדיוק כמו אלי. נשבעתי לנקום, בכל מחיר באבי המרשעת, לא משנה סיבת הרצח. שלושה ימים, אני ואלי הסתובבנו בסיאטל הפוסט-אפוקליפטית, אכולי שנאי וטינה. מוכנים לשלוח לגיהנום כל עדר זומבים או גדוד של בני אדם שיעמדו בדרכנו בדרך לנקמה. לא הפריעה לנו העובדה שדינה בדיוק בתהליכי ייצור אדם ברחם, או הסכנה שבה אנחנו שמים את ג'סי (שגם אותו אבי רצחה). ולכן, הקליימקס שבסוף היום השלישי – היה אחד מהרגעים הכי מלחיצים בהיסטוריית הגיימינג הענפה שלי. השנאה והטינה שבניתי לאורך מה שאני מעריך שהיו 16 שעות בחיים האמיתיים, הגיעו לשיא, ונראה שאני מפסיד. ואז, בלי אזהרה מוקדמת, פלאשבאק לעבר של אבי הילדה. "זה רק פלאשבאק קצרצר ונחזור לעניין בטוח", ככה חשבתי עד שהכתה בי השורה הקשה מנשוא: "Seattle Day 1". הסוויץ' הזה, הוא אחד היותר קשים שחוויתי אי פעם בגיימינג או בכל צורת בידור אחרת. "זה לא יכול להיות, אני אמור לבלות עם הרוצחת הזאת שלושה ימים שלמים עכשיו?". זה גם הופך אותו לאחד הצעדים הכי אמיצים ומבריקים שחוויתי. בכמה דקות, הוצג לנו הצד של אבי במטבע, והבנו – הרופא שהיה אמור להציל את העולם בעזרת אלי במשחק הראשון, ההוא שכולנו רצחנו כשהיינו בנעליו של ג'ואל בלי למצמץ בכלל, הוא אדם טוב, עם משפחה וקהילה, שרצחנו נטו מסיבותינו האישיות והאנוכיות. ג'ואל אמנם נרצח, ואני כואב את מותו עד היום, אבל האיש לא היה קדוש מעונה, רחוק מכך. הוא היה דמות פגומה מוסרית, והנקמה שנבנתה אצל אבי במשך שנים, הצדיקה בעיניה את הרצח שלו. ומי אנחנו, אני ואלי, שמגלגלים את הנקמה בראש למשך סה"כ 72 שעות, כדי לא להבין מאיפה זה הגיע. הוא הביא את זה על עצמו. אריסטו, מבכירי הפילוסופים בעת העתיקה – טוען שהסיבה לכישלון (המוות, במקרה שלנו) בטרגדיה אינה רשעות של הגיבור או מי מהדמויות, אלא חטא שחטא הגיבור. ובטרגדיה שנקראת The Last Of Us, הגיבור הוא חוטא גדול. יכול להיות ש חלקנו, הגיימרים – לא מוכנים לפורמט הזה? זה לא שההחלטות שלנו הובילו אותנו לתוצאות הנוראיות האלו ואנחנו יכולים להאשים את עצמנו. הרי מדובר במשחק לינארי, יש אחד שלוקח את ההחלטות וקוראים לו ניל דראקמן. האם גיימרים מסביב לעולם חיפשו מהר מדי את מי להאשים במקום לנסות לרדת לסוף דעתו של הכותב? הרי בטרגדיה, אריסטו אומר, אין דמויות שליליות או חיוביות, אין דמויות מושלמות ואין רשעים מושלמים, זה לא נושא הטרגדיה. וכן, טבעית אנחנו בצד שבו בילינו משחק שלם לפני אירועי המשחק השני. אבל לא להבין שיש צד שני למטבע, זה קצת כמו לסתום את האוזניים ולהגיד "אנ'לא שומע כלום, הכל בצבע חום". כשבפועל, עברנו את הגיל, והמשחק עליו אנחנו מדברים. עוסק בכלל בלפחות 50 גוונים שונים של התחום האפור. אחת הנקודות הקשות במשחק, הייתה שבאותו קליימקס ביום השלישי בסיאטל, בקרב (שלאחר מכן גילינו שהיה הראשון מבין שניים) בין אלי לאבי, נתנו לנו לשחק את תפקיד אבי, ושמו לנו למטרה לרצוח את אלי, אלי שלנו. ברגע היסטורי בו אין גיימר אחד שלא ניסה להפסיד כמה פעמים כדי לראות אם ככה נגמר המשחק. כשהקרב נגמר בתיקו עקוב מדם וכל צד הלך לדרכו. שמחנו לראות אלי שמנהלת חיי משפחה, בבית מדהים ועם אישה שהיא אוהבת, מה שמוביל אותנו בדיוק לשלב הבא בטרגדיה. הטרגדיה, אומר ידידנו אריסטו, מתאפיינת בין השאר במעבר מאושר לאומללות. לרגע הזה קוראים פריפטאה והוא הרגע העלילתי בו המעבר מתרחש, הרגע בו טומי נכנס לביתה השלם והמאושר של אלי, ומצית בין רגע את הנקמה. דבר אחד נוסף קורה בכל טרגדיה יוונית, הקטסטרופה – מצב ללא מוצא. והיא מתרחשת בין נפשות קרובות המובילות עצמן אל הקטסטרופה, מה שאלי ואבי עשו כל אחת בדרכה שלה. אלי, מחליטה לא לרצוח את אבי אבל זה מאוחר מדיי. הגיבור הטרגי בטרגדיה מתחרט על "המעשה המביש" (מעשה קיצוני ומקומם שמעורר את חרדת הצופה, בדרך כלל בתחומי המשפחה) רק לאחר שהוא נעשה, היא כבר וויתרה על חיי האושר בשביל הנקמה. הוא דבק במטרתו מתוך עקשנות וגאווה מוסרית ולוחם נגד כוחות גדולים ממנו בצורה מעוררת כבוד. אבל הוא גם זה שמביא על עצמו את אסונו. כשג'ואל נרצח, נשבר לי הלב. כשאלי נכנסה לבית ריק, פצועה ושבורה לאחר האסון שהביאה על עצמה, הלב שנשבר גם התפורר, המעבר מאושר לאומללות, פריפטאה. אם אתם שונאים כל מה שקרה במשחק, כנראה לא שכנעתי אתכם שמדובר באחד הסיפורים הכי מורכבים, טובים ומערבים רגשית שחווינו בגיימינג אי פעם. אבל אולי בעתיד, תחשבו על הטרגדיה היוונית כמשל לסיפור שאתם חווים. כי אם במדיומים אחרים זה עובד כבר מילניום ו-554 שנים, הגיע הזמן שזה יעבוד גם אצלנו.